הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פסק דין

לפני תביעת שיבוב לתשלום סך 23,388 ₪ המהווה לטענת התובעת נזק והוצאות שנגרמו לה כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 18.8.10 בסמור ליישוב דבוריה.

לגרסת הנהג המבוטח מר שיבלי, הוא החל לעקוף את המלגזה בה נהג מבוטח הנתבעת, תוך כדי העקיפה סטתה המלגזה שמאלה לכיוונו ופגעה ברכבו וגרמה לנזקים בצדו הימני. מר שיבלי אומנם הודה כי לא ראה את סטיית המלגזה אלא חש במכה ברם כוונת נהג המלגזה לפנות שמאלה ולהיכנס למגרש חניה בשם "משאיות יסמין" נודעה לו לאחר התאונה ועקב שיחה עם נהג המלגזה.

מר שיבלי ציין בעדותו כי עקף את המלגזה במקום מותר, נכנס לנתיב הנגדי כאשר המלגזה בחלקה נסעה על השול הימני.

לגרסת הנתבעת מפי מבוטחה מר נסאר, הוא נסע בנתיב הימני כשחלק מהמלגזה נוסע על השול, מאחוריו השתרכה שיירה של כ-6 עד 7 מכוניות שלא עקפו אותו בגלל קיומו של קו הפרדה רצוף, כוונו הייתה לנסוע עוד כמה מאות מטרים ואז לבצע פרסה ולחזור לאותו מגרש "יסמין" שם היה אמור להעלות את המלגזה על משאיתו של העד השני מטעם הנתבעת-מר דניס.

מר נסאר ציין כי ראה את מר שיבלי עוקף את שיירת המכוניות, חוצה קו הפרדה לבן ואז כאשר רצה מר שיבלי לחזור לנתיב הימני, סטה ופגע במלגזה כאשר למזלו של האחרון, הספיק מר נסאר לבלום ולהקטין את הנזק.

אלא שגרסת מר נסאר קיבלה תפניות שונות במהלך חקירתו הנגדית וכך למשל הכוונה לפנות שמאלה למגרש "יסמין" רק כ-200 עד 300 מטר ממקום התאונה הפכה לכוונה לפנות שמאלה ממש מיד לאחר מקום התאונה, כך נסיעה "חצי על השוליים" בתחילת עדותו הפכה במהלך העדות לנסיעה שרובה בנתיב ובסוף העדות כבר לא הייתה נסיעה על השוליים אלא עמידה בנתיב עצמו כשהמלגזה מעט סוטה שמאלה.

גם עדותו של העד הנוסף מטעם הנתבעת מר דניס תומכת במסקנה לפיה המלגזה לא הייתה בשוליים גם לא בחלקה בעת התאונה.

למעשה עדותו של מר נסאר התערערה מאד לאחר שעומת עם מכתב שהוציאה התובעת לב"כ התובעת ביום 19.6.13 (שצורף לכתב התביעה) ועל פיו לאחר "בירור נסיבות האירוע עולה, כי מבוטחנו נסע ישר בכביש והחל לפנות שמאלה במקום מותר...". מר נסאר לא הכחיש את הגרסה שבמכתב אלא החל לפקפק בגרסתו שלו, טען שאולי אכן החל ממש לפני התאונה בהכנות לקראת הפניה ואחר כך טען שייתכן וטעה בעדותו קודם לכן לגבי פניית הפרסה המרוחקת.

בסופו של יום גם הטענה העובדתית לפיה היה במקום קו הפרדה רצוף לא הוכחה למרות שהנתבעת ביקשה להתבסס על אפליקציית גוגל MAP כשמר נסאר לא יכול היה לזהות את מקום התאונה ואת מגרש המשאיות הרלבנטי וכאשר בטופס ההודעה שמסר לנתבעת אין שום אזכור לגבי עובדה זו שהיא אולי החשובה מכולן.

הדיון ארך כשעה וחצי, ב"כ הצדדים סיכמו באריכות ברם ההכרעה פשוטה, גם אם מר שיבלי לא ראה את סטיית המלגזה לכיוונו, הרי הוכח כי טענתו לפיה התברר לו שפני המלגזה היו למגרש שמשמאל היא נכונה, הוכח שהמלגזה נעצרה באמצע הנתיב כשפניה מוטות שמאלה והוכח כי הוא "ברח שמאלה" ולא נכנס עם רכבו לכל אורכו ימינה כפי שאולי היה מתבקש נוכח סוג ומיקום הפגיעות.

טענת הנתבעת לפיה סביר כי מר שיבלי ביקש לחזור ימינה לנתיבו עם סיום העקיפה איננה מוכיחה דבר, כל רכב המבצע עקיפה בכביש בו נתיב אחד לכל כיוון אמור לחזור ימינה לנתיבו עם סיום העקיפה, לא כל עקיפה גורמת לתאונה ולכן רצונו של הנהג העוקף לחזור ימינה איננו כשלעצמו גורם ודאי לאירוע תאונה.

איש לא טען שממול הגיע רכב או שהייתה סיבה שדחקה ואילצה את מר שיבלי לחזור לנתיבו במהירות, ספק אם מר שיבלי שעקף רכב כבד והיה מהיר ממנו רצה לחזור לנתיבו כאשר המלגזה עדיין נמצאת לצדו ומכל מקום הדבר לא הוכח.

ולבסוף, לא מר נסאר הוא בעל הדין אלא הנתבעת. הנתבעת הוציאה מסמך שעליו רשאית התובעת להתבסס ובו גרסה הסותרת את גרסת העד מטעמה ומדובר בהודאת בעל דין לכל דבר ועניין, את ההסבר לשוני בין הגרסאות צריכה לספק הנתבעת, מה שלא קרה.

משכך מתקבלת התביעה, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 23,388 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 6.8.13 ועד לתשלום בפועל וכן לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1200 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 2500 ₪ כשסכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ד, 07 מאי 2014, בהעדר הצדדים.